תפילין היא מצווה בה יהודים קושרים את התורה אל גופם. כחלק מההכנות לטקס בר-בת המצווה מניחים הנער או הנערה תפילין בפעם הראשונה בחייהם. הנחה ראשונה זו נעשית לרוב בטקס חגיגי!

תפילין היא המצווה היחידה בה אנו ממש מתחברים באופן פיזי, גופני אל התורה ע"י זה שאנו קושרים תיבות התפילין ובתוכן פרשיות אל היד והראש. מקור הציווי, נמצא כבר בתורה בספר שמות וספר דברים: "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ"

מה הן תפילין?

התפילין הן תיבות עור, שבתוכן ישנן ארבע פיסות קלף שעליהן כתובות בכתב סת"ם (הכתב המיוחד גם לתורה) ארבע פרשיות בהן יש את הציווי לשים טוטפות (השם המקראי של התפילין) על היד ועל הראש בין העיניים: 

פרשיות אלה מתארות את הקשר בין עם ישראל לאלוהיו.  את פיסות הקלף מניחים בתוך תיבות עור קטנות המחוברות לרצועות עור, אותן מניחים באמצעות קשירה מיוחדת על היד ועל הראש. ארבע הפרשיות מכילות קטעים מספר שמות וספר דברים בהם מופיע (בניסוחים מעט שונים) הציווי האלוהי – וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ

המילה אותם המובלעת ב"קשרתם" מתייחסת בכל הקטעים לדברי אלוהים ולתורה שאלוהים מצווה את בני ישראל. קשירת התפילין על הידיים ועל הראש היא האופן שבו יהודים לאורך הדורות מקיימים את הציווי האלוהי, ובאופן פיזי מתחברים בכל יום עם התורה. נהוג להניח תפילין כל יום, במהלך היום, במיוחד בעת תפילת שחרית, התפילה של הבוקר, החל מגיל שלוש עשרה. 

ההיסטוריה של התפילין – מסורת ומחלוקת

במערות קומראן ליד ים המלח נמצאו כמה סטים של תפילין עתיקים מימי המרד הגדול (במאה הראשונה לספירה). בחלקן הפרשיות שבתוכן היו זהות כמעט לגמרי לנוסח התפילין המוכר לנו כיום, אך באחרות היו פרשיות אחרות לגמרי. דבר זה מעיד על מחלוקות בין כתות יהודיות שונות שפעלו באותה תקופה אשר נחלקו בין השאר על נוסח התפילין.

גם לאחר שהתקבעו הפרשיות בתוך התפילין התפתחה, בתקופת הגאונים (במאות 6-10 לספירה), מחלוקת לגבי הסדר שבו יש לסדר את ארבעת הפרשיות בתוך התפילין. ישנם 4 סידורים מוכרים, אך השניים המקובלים ביותר הינם של רש"י ושל נכדו רבנו תם. רוב התפילין כיום הם בנוסח רש"י.

סקירה קצרה זו מלמדת אותנו על כוחה של התרבות היהודית לשמר את מנהגיה לאורך ההיסטוריה, ובו זמנית על המחלוקת התמידית המלווה את המעבר של המסורת מדור לדור.

איך מניחים התפילין

1.

הצמדת בית התפילין אל שריר הזרוע החלשה (ימנים מניחים על זרוע שמאל ושמאליים להיפך)

חשוב להקפיד:

• להניח את התפילין ישירות על הגוף
• המיקום הוא בערך שתי אצבעות מעל המרפק
• יש להטות את התפילין עם היד מעט לכיוון הלב

2.

לפני שמתחילים בקשירה מברכים
"בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִיוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִילִּין".

3.
הידוק בית התפילין על ידי כריכת הרצועות סביבו,ולאחר מכן ליפוף הרצועות סביב האמה 7 פעמים.

4.
תוך החזקת הרצועה שנשארה בתפילין של יד עוברים להנחת תפילין של ראש. 

חשוב להקפיד

• למקם את התפילין מקו השיער קצת מעל המצח
• למקם את התפילין בין העיניים על מנת לקיים את הציווי "בין עיניך"
• למקם את הקשר בשקע שבאחורי הראש מבלי להדק

5.

מברכים: "בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו עַל מִצְוַת תְּפִילִּין"

6.
לאחר הברכה מהדקים את הקשר באחורי הראש – ומשלימים את הברכה: "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לעוֹלָם וָעֶד".

7
מסיימים את ליפוף התפילין על היד על ידי ליפוף רצועות התפילין על האמה (האצבע האמצעית) שלוש פעמים.

במהלך הכריחה אומרים: "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת אֲדֹנָי" (הושע, ב', 21-22).

כאמור אופן הכריכה המדויק משתנה בין מסורות שונות. אשכנזים וחסידים נוהגים ללפף את הרצועות סביב אותה נקודה בזוויות שונות כך שהן יוצרות את האות ש'. אשכנזים יוצרים את האות ש סביב גב היד ואילו חסידים על הזרוע ליד בית התפילין. האות ש כתובה גם על בית התפילין עצמן ומסמלת את שם אלוהים "שדי".  

​

את התפילין מניחים בזמן תפילת שחרית ומורידים אותם בסיומה – מחזירים את התפילין לנרתיק ומגלגלים את הרצועות. הרב או הרבה שינחו אתכם לטקס ינחו אתכם כיצד בדיוק לבצע את הכריכות כחלק מההכנות לטקס המצווה.