עלייה לתורה

"הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ ... לְמַעַן יִשְׁמְעוּ" דברים לא יב

עלייה לתורה

העלייה לתורה עומדת במרכז טקס בר המצווה המסורתי ממש כשם שספר התורה עומד בלב ליבו של העם היהודי, והקריאה המחזורית של פרשיות התורה עומדת במרכז חיי הקהילה היהודית. למידת הטעמים וקריאת פרשת השבוע של הנער/ה מחברים אותם למסורת ולסיפור של העם היהודי. 

הקריאה בתורה היא טקס ההתבגרות היהודי המסמל את המעבר של הילדים אל עולם המבוגרים. טקסי מעבר  בכל תרבות משקפים את הערכים והכישורים הנדרשים על מנת לעבור אל עולם המבוגרים. מכיוון שעם ישראל הוא עם הספר, הקריאה היא יכולת מפתח עבור מבוגרים בתרבות היהודית.

מעבר לקריאה בתורה, המעמד המרגש מפתח אצל הנערים והנערות את יכולת העמידה מול הקהל, ומהווה מעין טקס התקבלות נוסף אל המשפחה, הקהילה, והמסורת היהודית. 

פרשת הבר/ בת מצווה נקבעת על פי תאריך הלידה העברי, ובאופן סמלי נותנת לכל אדם בישראל את המקום שלו בסיפור של העם, את הנקודה שבה מעגל חייו נושק למעגל הקריאה השנתי. 

ממתי עם ישראל קורא בתורה?

הקריאה בתורה והתפקיד המשמעותי שהיא תופסת ביצירת קהילה מופיעה במצוות הקהל בתורה:

"וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה, אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וַיִּתְּנָהּ אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי, הַנֹּשְׂאִים אֶת-אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה; וְאֶל-כָּל-זִקְנֵי, יִשְׂרָאֵל. וַיְצַו מֹשֶׁה, אוֹתָם לֵאמֹר: מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה–בְּחַג הַסֻּכּוֹת. בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחָר:  תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל–בְּאָזְנֵיהֶם.  הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ- לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת."  (דברים ל"א  ט')

​את הקריאה השבועית בתורה הנהיג עזרא עם עליית שיבת ציון לאחר חורבן בית המקדש הראשון. עזרא הנהיג את הקריאה בשני, חמישי, ושבת במנחה, כאשר הקריאה נעשתה באמצע רחובה של העיר, על מנת להנחיל את התורה ולהכניס אותה בלבבותיהם של כל העם. 

​"וַיֵּאָסְפוּ כָל הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד אֶל הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמָּיִם וַיֹּאמְרוּ לְעֶזְרָא הַסֹּפֵר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת יִשְׂרָאֵל:  וַיָּבִיא עֶזְרָא הַכֹּהֵן אֶת הַתּוֹרָה לִפְנֵי הַקָּהָל מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה וְכֹל מֵבִין לִשְׁמֹעַ בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי: וַיִּקְרָא בוֹ לִפְנֵי הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמַּיִם מִן הָאוֹר עַד מַחֲצִית הַיּוֹם נֶגֶד הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַמְּבִינִים וְאָזְנֵי כָל הָעָם אֶל סֵפֶר הַתּוֹרָה …

…וַיִּפְתַּח עֶזְרָא הַסֵּפֶר לְעֵינֵי כָל הָעָם כִּי מֵעַל כָּל הָעָם הָיָה וּכְפִתְחוֹ עָמְדוּ כָל הָעָם: וַיְבָרֶךְ עֶזְרָא אֶת ה' הָאֱלֹהִים הַגָּדוֹל וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם אָמֵן אָמֵן בְּמֹעַל יְדֵיהֶם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲוֻ לה' אַפַּיִם אָרְצָה: וְיֵשׁוּעַ וּבָנִי וְשֵׁרֵבְיָה יָמִין עַקּוּב שַׁבְּתַי הוֹדִיָּה מַעֲשֵׂיָה קְלִיטָא עֲזַרְיָה יוֹזָבָד חָנָן פְּלָאיָה וְהַלְוִיִּם מְבִינִים אֶת הָעָם לַתּוֹרָה וְהָעָם עַל עָמְדָם:  וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא:" (נחמיה פרק ח')

למי מותר לקרוא בתורה

במסורת היהודית רק לגברים מעל גיל שלוש עשרה, ושאינם חירשים או בעלי מוגבלות שכלית, מותר היה לקרוא בתורה, וכך הפך טקס בר המצווה כטקס ההצטרפות למעגל הקוראים בתורה.

בשנים האחרונות יש יותר ויותר נשים מכל המגזרים של הציבור הישראלי המבקשות לעלות לתורה. במגזרים האורתודוקסים נשים עולות לתורה במניין נשים. ובתנועות הליברליות בארץ ובעולם, כחלק מהאמונה בשוויון מגדרי וביהדות ללא מחיצות, נשים ובנות עולות לתורה בפני כל הקהילה. 

התנועה הרפורמית מקיימת גם טקסי מצווה מרגשים מעין כמוהם עבור ילדים עם מוגבלות שכלית – שבמסגרתם גם הם עולים לתורה.

דילוג לתוכן